ראש דוד, שופטים ד׳

1 ואמרי' פ"ק דקדושין תניא בנים אתם לה' אלהיכם בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר בנים סכלים המה, וכי תימא סכלים הוא דמקרו בנים כי לית בהו מהימנותא לא מיקרו בנים ואומר בנים לא אמון בם, וכי תימא כי לית בהו מהומנותא הוא דמיקרו בנים כי פלחי לע"ז לא מיקרו בנים ואומר זרע מרעים בנים משחיתים, וכי תימא בנים משחיתים הוא דמיקרו בני מעליא לא מיקרו ואומר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי עכ"ל. וראיתי להרשב"א בתשובה סי' קצ"ד וסי' רמ"ב שנשאל דמשומד לע"א אם מטמא באהל אם לאו, והשיב דטומאה באדם תלי רחמנא וזה אדם הוא ולא בהמה דקדושיו קדושין וגיטו גט ואשתו אסורה עד שיגרש בגט כישראל ובכלל בנים הוא כדאמר ר"מ בשילהי פ"ק דקדושין, ואע"ג דר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה הכא ר' מאיר קראי קא דייק, ומכל מקום אף לר' יהודה לא מכלל אדם ולא בהמה נינהו שלא לטמא באהל שכן קדושיהן קדושין וכו' עכ"ל.